בן דב ושרה. נולד ביום ג' בשבט תש"ה (17.1.1945) בסטלינגרד אשר ברוסיה ההורים הם פליטי השואה שהצליחו להימלט מידי הנאצים לאחר סבל ותלאות. בעלותם לארץ בשנת 1949 - ומשה בנם עמהם - שוכנו לראשונה בשכונת עולים בפרדס חנה. כעבר זמן מה עברו לדור בהרצליה ומשה סיים שם את לימודיו היסודיים והתיכוניים. לאחר מכן היה מוצא את לחמו כמכונאי. חייכן היה, נעים הליכות ומקובל על חבריו. תקופה קצרה שימש כמדריך ספורט בכפר רזיאל וב"הפועל" שבהרצליה היה כדורגלן והשתתף בנבחרת כדורגל ובטניס שולחן ב"מכבי" הרצליה. הוא השתייך גם ל"מכבי" רעננה וכפר סבא. בספטמבר 1962 גויס לצה"ל ולאחר מכן היה יוצא למילואים. עוד לפני תחילת הקרבות של מלחמת ששת הימים פעלה יחידתו רבות בשהותה במרחבי הנגב. משה היה נוהג לחלץ פצועים מרכב שנפגע כשהוא דוהר בין פגזים כמי שאין הסכנה נוגעת אליו ובו. היה נוהג בג'יפ ואהב לעבור קדימה לפני הטנקים הגדולים. יום לפני נפלו פעל בחשיכה מתוך סכנת נפשות והוציא קומנדקר אשר נתקע משדה מוקשים. למחרת יום זה, ביום כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967), הוא היום הרביעי לקרבות, עלה הג'יפ שלו על מוקש בקלעת-א-נחל במוצב "הרוחות" אשר בסיני. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד העוצבה מציין אותו במכתב התנחומים למשפחה כמי "שמילא את חובתו בעוז רוח ובאומץ לב". לזכרו נקבעה תחרות בטניס שולחן בהרצליה והפרס לזוכה הוא גביע על שמו. בבטאון של הסתדרות מכבי ישראל, "מכבים", הועלה זכרו.